עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
תיירות וכלכלה
לאורך שביל הים, ובטווח ההשפעה המיידי שלו, יש מצאי תיירותי מרשים ומגוון מוצרים משלימי-תיירות כגון קטעים משביל ישראל, שמורות טבע, אתרי מורשת, אתרים ארכיאולוגיים, מרכזי מבקרים, מרכזי ספורט, טיילות עירוניות, פארקי שעשועים, מרכזי הסעדה ומקומות לינה. כל אלה מהווים בסיס איתן לפיתוח וחיזוק חוסנו התיירותי של שביל הים ואת מיתוגו כתוואי ראשי לתיירות בישראל.
שביל הים עובר לכל אורכו של מישור החוף של הים התיכון, באזור שקיים בו מערך כבישים מפותח והנגישות ברכב לכל מקטעי השביל קלה ונוחה. התשתית התיירותית לאורך 240 הקילומטרים של שביל הים מגוונת ואינה הומוגנית. במקצת המקטעים שירותי התיירות צפופים מאוד (כמו בנתניה, הרצליה ותל אביב), ובאחרים ישנו פוטנציאל לפיתוח עתידי נרחב. החלק המרכזי של מישור החוף הוא השטח המאוכלס ביותר והמבוקש ביותר במדינת ישראל, ובו שפע אטרקציות תיירותיות, מקומות אכסון ושירותי הסעדה. החלק הצפוני והחלק הדרומי של מישור החוף מתוירים פחות, וגם ההיצע הנוכחי של שירותי התיירות בהם נמוך יותר, ושביל הים צפוי אפוא לתרום רבות לפיתוחם.
מניתוח נתוני התיירות הנכנסת עולה שקיים פוטנציאל גבוה שתיירות זו תגלה עניין בשביל הים. פוטנציאל גבוה במיוחד לכך מצוי בקרב התיירות העצמאית (FIT), כמו גם בקרב התיירים החוזרים. האמדן הוא שבשביל הים צפויים לצעוד כ-10,000 תיירים בודדים בשנה. בנוסף, סביר להניח כי קבוצות מאורגנות, כגון אוהדי ישראל, חובבי טבע או קבוצות "תגלית" ישלבו בהמשך את שביל הים, כולו או חלקו, בתכניותיהן, ובכך יגדילו עוד יותר את מספר התיירים הצועדים בשביל.
תיירות ונ ופש בחופי ישראל – תל אביב (תצלום: עוזי פז)
שביל הים צפוי כמובן למשוך גם תיירות פנים. בראש ובראשונה מדובר על חובבי ההליכה והנופש הפעיל. מספרם של אלה נמצא בעלייה מתמדת, ככל שמסומנים שבילי הליכה חדשים בישראל. בנוסף, תיירות הפנים בישראל מורכבת מתיירות יוממים, נופשי לינה וקבוצות מאורגנות כמו ועדי עובדים, בתי ספר, תנועות נוער, חיילים ועוד. האמדן הוא שלפחות מאה אלף ישראלים יצעדו מדי שנה בחלקים שונים של שביל הים.
התרומה הכלכלית של שבילי הים בעולם היא עצומה, והיא באה לידי ביטוי הן במספרים האבסולוטיים של הצועדים בהם, הן בהכנסות של שירותי התיירות התומכים בשבילים והן ביצירת מקומות עבודה חדשים בקרבתם.
בהתאם לכך צפוי שגם שביל הים יתרום רבות לפיתוח הכלכלי של שירותי התיירות הפזורים לאורכו, או אלה שיקומו בעקבותיו, וליצירת מקומות עבודה חדשים. מותג שביל הים הלאומי של ישראל ואתר האינטרנט שלו, ישמשו פלטפורמה מצוינת לשיווק ויצירת קהילות של העסקים הפועלים בסמוך לתוואי השביל. לנושא זה חשיבות רבה בעיקר באזורי הפריפריה ובאזורים המוחלשים בישראל, המתוירים פחות, ואשר צפויים להפיק תועלת כלכלית רבה יותר מתנועה של מטיילים מאזור המרכז לכיוונם.
_of_DSC_398.jpg)
נופש, ספורט ופנאי בחופים (תצלום: עוזי פז)
ההערכה היא ששביל הים צפוי להניב לחשבונות-הלוויין התיירותיים הכנסה ברוטו בגובה של כ-14 מיליון שקלים לשנה. זאת, כאשר עלויות ההקמה הראשוניות של שביל הים נעות בין שלושה לשמונה מיליון שקלים, ועלויות האחזקה השנתית השוטפת יהיו כעשרה אחוזים מעלות ההקמה של השביל. הכשרת שביל הים כולו צפויה לארוך כ-3-4 שנים.