עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
החי בחוף הסלעי
נהוג לחלק את סביבת החיים בחוף הסלעי לחגורות, בהתאם למרחקן מהשפעת הגאות והשפל של הים (אזור הכְּרִית).
אזור העל-כרית – האזור שמעל לקו הגאות, מושפע מרסס מי המים. רוחבו כ-2-3 מטרים. אצות כחוליות שצומחות כאן משמשות מזון לחילזון חופית חיוורת.
אזור הכְּרִית – בין הקו העליון של הגאות לקו התחתון של השפל. זוהי סביבת חיים מסובכת מאוד לקיום. יש בה שינויי לחות וטמפרטורה קיצוניים בין יום ללילה, בין שפל לגאות ובין קיץ וחורף. ככל שעולים במעלה הכרית נעשים התנאים קיצוניים יותר ומספר המינים פוחת. המינים האופייניים לכל אזור הכרית בישראל הם הסרטן טחבנית מתחמקת והחילזון חופית חיוורת. עד לגבול התחתון של הכרית מתקיימים הסרטן בלוטון והחלזונות חופית מנוקדת, צלית וכן סרטים כגון הסרטן שישן והשושנה האדומה, המציינת את התחלת אזור התת-כרית.
אזור התת-כרית – בעומקים שונים מתחת לפני המים עד האזור הפֶּרָאטִי (הגבול התחתון שצמחי מים יכולים להתקיים בו). באזור זה מתקיימים מינים רבים של אצות ועשרות מינים של אלמוגים ומדוזות, רכיכות (חלזונות, צדפות), תמנונים, דיוננונים, קיפודי ים וכוכבי ים.
קיפוד ים סגול הולך ונעלם מחופי ארצנו, אולי בגלל שינויי האקלים (תצלום: אמיר גור)
נר הלילה החופי