עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
החי בחולות מישור החוף
חולות מישור החוף בישראל יוצרים תנאי סביבה מיוחדים. מצד אחד, החולות נמצאים בחבל האקלימי הים-תיכוני, המאופיין בחורף גשום יחסית. מצד שני, מי הגשם מחלחלים בחולות לעומק ועל כן בשכבות העליונות של החול שורר יובש המזכיר תנאי מדבר. בזכות הרצף הגיאוגרפי עם חולות המדבר שבדרום, היגרו לכאן בעלי חיים מדבריים, החיים בכפיפה אחת עם קרוביהם בני החבל הים תיכוני. האוכלוסיות המהגרות נאלצו להסתגל לתנאי סביבה חדשים.
קיומם של חלק מבעלי חיים אלה תלוי בעצם קיומו של החול. בעלי חיים אלה מכונים פסמופיליים (אוהבי חולות). הם פיתחו תכונות מייחדות המסגלות אותם לחיים בחולות. לפניכם כמה דוגמאות:
גרביל החולות
מכרסם בעל זנב ארוך מגופו. פעיל בלילה, וביום מסתתר במחילות. גבול תפוצתו הצפוני הוא נהר הירקון. בדרך כלל הגרביל חופר את מחילתו בין שורשי הצמחים, העוזרים לייצב את דפנותיה.
גרביל החולות (תצלום: החברה להגנת הטבע)
ירבוע
מכרסם בעל זנב מרשים שבקצהו פלומה שעירה. הירבוע ניכר בזוג גפיו הקדמיים, הקטנים בהרבה מהאחוריים. רגליו האחוריות מפותחות מאוד והוא מסוגל לנתר למרחק של חצי מטר, יכולת ספורטיבית מרשימה יחסית לממדי גופו הצנועים (אורך גופו כ11- ס"מ). הירבוע חי במישורי חולות פתוחים, בעלי צמחייה דלילה. הירבוע פעיל בלילה וניזון מזרעי צמחים.
נחושית חולות
חומט ארוך ודק (20 ס"מ) החי בקרקעות חוליות בלבד. צבע הגוף צהוב, דומה לחול. הנחושית פעילה בלילה, והיא ניזונה מחרקים ומפרוקי רגליים קטנים. תנועתה הנחשונית מתחת לפני החול מותירה עקבות גליים אופייניים.
שנונית החולות
לטאה פעילת יום, מותאמת היטב לחיים בחולות. צדי אצבעות הרגליים מצויידות בזיזים קרניים ("שיניים"), ומכאן שמה. הזיזים הללו מגדילים את שטח הפנים של כף הרגל ומאפשרים ללטאה לנוע בחול מבלי לשקוע. צבע הגוף דומה לחול בצורה משולמת.
שנונית החולות (תצלום: גיא חיימוביץ')
כוח אפור
הכוח האפור, המגיע לאורך של מטר ואף יותר מכך, הוא הגדול בזוחלי ישראל. הכוח פעיל ביום וניזון ממכרסמים, מזוחלים ומבעלי חיים קטנים אחרים. גבול תפוצתו הצפוני במישור החוף הוא אזור חולות חולון. אוכלוסיית הכוח במישור החוף נמצאת בסכנת הכחדה.
כוח אפור
כרוון
עוף קרקע טיפוסי שחדר מהמדבר והסתגל היטב לחול. בכל כף רגל יש לו רק שלוש אצבעות רחבות, המונעות שקיעה. הכרוון, שצבעו כצבע החול, מסתתר במשך רוב שעות היום בצל שיחים. קריאותיו האופייניות נשמעות למרחקים לקראת ערב, לפני היציאה לפעילות. הקן הוא גומה רדודה בקרקע (אפריל-יוני). ההסוואה של הכרוון כצבע החול מושלמת.
כרוון מצוי
בעלי חיים נוספים חובבי חול הם קיפוד החולות, נחש חולות וכוח אפור - זוחל גדול שעשוי להגיע לאורך של יותר ממטר.
הם פיתחו יכולות התחפרות ותנועה מיוחדות, מנגנוני הגנה מחדירת חול אל גופם ויכולות לשרוד כיסוי בחול. בנוסף לסרטנים ולשבלולים, נמצא כאן נחשים (נחש החולות ועכן קטן), חומטים (חומט רפואי, נחושית החולות), שממיות (ישמוניות), לטאות (שנונית וחרדון) ויונקים קטנים (גרביל לסוגיו, ירבוע, מריון). כתוצאה מהשכנות ההרסנית עם האדם נעלמו מינים רבים שהיו נפוצים בחוף בעבר, כמו שנונית השפלה, קיפוד החולות וגרביל אלנבי.
קיפוד החולות (תצלום: עמוס חדד)
נר הלילה החופי