עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
הים התיכון
הים התיכון נמצא בין היבשות אסיה, אירופה ואפריקה. חופי ישראל נמצאים בשולי האגן המזרחי של הים. החופים הדרומיים של הים התיכון, בצפונה של אפריקה, הוא בעל מדף יבשת רחב ותכסית חולית עמוקה. החופים הצפוניים של הים התיכון, לעומת זאת, מאופיינים במדף יבשת צר ותלול וקו חוף סלעי ברובו.
הים התיכון ואגן הניקוז שלו (עיבוד הדמיות לוויינים: NASA)
מופנם אך סוער
מצר גיברלטר מקשר את הים התיכון לאוקיינוס האטלנטי. תעלת סואץ, תעלה מעשה ידי אדם, מקשרת את הים התיכון לים סוף ולאוקיינוס ההודי. הים התיכון הוא, אפוא, אגן סגור יחסית. מכיוון שכך, ההבדל בגובה מפלס הים בין גאות ושפל בחופי ישראל מתון ומסתכם בפחות מחצי מטר. במקומות אחרים בעולם יכול הפרש המפלס של פני הים לעלות על עשרה מטרים. מחזורים של גאות ושפל נוצרים פעמיים ביממה בשל שילוב סיבוב כדור הארץ סביב צירו עם השפעת כוח המשיכה של הירח, המשתנה בהתאם למרחקו מכדור הארץ.
הים התיכון משתרע על שטח קטן יחסית לאוקיינוסים, אך הוא איננו ים שקט. לעיתים פורצות בו סערות, בעיקר בעונת החורף. כאשר נושבות רוחות חזקות ומתפתחת סערה, עשויים הגלים להגיע לגובה של עד תשעה מטרים, בערך כגובהו של בית בן שלוש קומות. מכיוון שבים התיכון קיימת פעילות טקטונית ויש בו הרי געש פעילים, ייתכנו בו אירועי צונאמי.
הזרמים בחופי הים התיכון של ישראל הם לרוב מדרום לצפון, אך עוצמתם חלשה, כקשר אחד (1.85 קמ"ש). זרמים אלה משפיעים על אגן ההשקעה של הנילוס, אשר החולות שהובאו על ידיו לים התיכון, משתרעים עד מפרץ חיפה.
הים הוא מלוח
המלח המומס בים מגיע ממקורות יבשתיים ומהתפרצויות געשיות תת-ימיות. רק כמויות קטנות של מים מגיע מנהרות. המשקעים באגן הים התיכון מעטים יחסית וההתאיידות גבוהה. התוצאה היא שמליחות המים גבוהה (3.8%) טמפרטורת המים גבוהה אף היא מהממוצע בימים אחרים כ 31 מעלות בקיץ ו 13 מעלות בחורף בחופי ישראל. הזרמים האופקיים והאנכיים בים התיכון חלשים. ערבול המים וקצב תחלופתם איטיים. הים התיכון מחליף את מימיו רק פעם ב-80 שנה.
תעשייה ותעלת סואץ
הים התיכון נחשב ים נקי יחסית, בעיקר במקומות המרוחקים מהחופים, אך ישנם כמה מוקדי זיהום לאורך חופיו, לרוב בקרבת ערים גדולות ואזורי תעשייה. חפירת תעלת סואץ, שנחנכה בשנת 1869, תרמה גם היא את תרומתה לשינוי אופיו של האגן המזרחי של הים התיכון. מינים רבים של בעלי חיים חדרו מהאוקיינוס ההודי לים התיכון והם משנים את המגוון הביולוגי בים.
מאזן החולות בחוף הישראלי
הקמת הסכר הגבוה באסואן, שנשלמה בשנת 1964, שיבשה את זרימת מי הנילוס והפחיתה את כמות חומרי המזון וכמות החולות והחרסיות שמגיעה לים. הסכר משפיע על מאזן החולות בדלתה של הנילוס, שהולכת ונסוגה מדי שנה בגלל ארוזיה חריפה. חופי ישראל, הסובלים מחסר מתמיד בחולות, טרם הושפעו ממש מהקמת הסכר, שכן מצבורי החול בדלתה הנסוגה ממשיכה להזין את חופי סיני ואת חופי ארץ ישראל.
מאזן החולות הטבעי לאורך חופי הארץ הורע בגלל כריית חול ממושכת, על אף חקיקה שאוסרת זאת מאז 1964 וגם בגלל הקמת מבנים ימיים כגון נמלים ומרינות, המשבשים את זרימת החול בים. לאחרונה נעשו צעדים לתיקון המצב, אם בהזנת חול ואם בהגנה על המצוק החופי.
קישורים
כריית חול ימי בישראל – תמונת מצב, השלכות סביבתיות והמלצות
http://www.isees.org.il/wp-content/uploads/2016/07/send.pdf
כריית החול הימי בישראל – החטא ועונשו
http://www.kkl.org.il/files/HEBREW_FILES/machon-mediniut-karkait/karka-74/karka-74-kriyat.pdf