עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
קהילות חופיות
יצירת קשר בין הקהילה לשביל הים של ישראל, קריאה למעורבותה בהקמתו ובתפעולו וכן השימוש בפלטפורמת השביל לייזום פעילויות חינוך והסברה הם מרכיבים עיקריים בהצלחתו של מיזם לאומי זה. במהלך שנות התכנון הראשונות של שביל הים נערכו התייעצויות רבות עם אנשי חינוך וקהילה של מוסדות רבים כגון רמת הנדיב, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, משרד החינוך ועמותת אקואושן, שבמהלכן עלו התובנות הבאות:
-
המעורבות הקהילתית תהפוך את הפרויקט לבר-קיימא באמת ולכזה שאינו תלוי לחלוטין בגוף ממלכתי או מרכזי אחד, אלא שייך במידה שווה לקהילות המרכיבות את המרחב החופי. על מנת לייצר מצב שבו הקהילות לאורך שביל הים מסורות אליו ומושקעות בו מבחינה רגשית וחומרית, חשוב לערב את הקהילות השונות כבר משלב התכנון, ובהמשך, בביצוע השלבים השונים שבהקמת השביל ובתפעולו השוטף. השאיפה היא להשתמש במוסדות הקהילתיים הקיימים כגון מתנ"סים, עמותות, גופים אזרחיים ציבוריים, בתי ספר ומוסדות חינוך.
-
המעורבות הציבורית בפרויקט שביל הים תתבסס על יצירת שוויון בין הגוף המתכנן והמבצע ובין הקהילה המעורבת ועל היעדר "פטרוניות" של הגוף המתכנן, המצטייר לעתים כ"מי שמסכים להזמין את הקהילה ולשמוע מה שיש לה לומר".

כפר הדייגים בג'סר א זרקא (תצלום: נטע חנין)

קיבוץ וכפר הנופש נחשולים (תצלום: וילה שונית)
-
על מנת לייצר קשרי קהילה לאורך שביל הים וליצוק תכנים מעשיים בקשרים אלה, חייב להיות קודם תוואי פעיל בשטח. כיוון שלא תמיד הרשויות רואות דחיפות וצורך בהקמת השביל, כדאי לייצר כזו. ניתן לייצר "לחץ ועידוד" על הרשויות, אשר יוצר תחושת צורך, בקשה ורצון למעורבות הציבור.
-
שיתוף הפעולה עם הרשות המוניציפלית המקומית לא רק רצוי, אלא הכרחי. שביל הים עשוי לפגוש במטרות ובצרכים זהים של הרשות המקומית ויש למנף שיתוף אינטרסים כזה. במסגרת שיתוף הפעולה עם הרשות המקומית ניתן לעודד יצירת שכנות טובה בין יישובים סמוכים במרחב על ידי מעבר השביל האורכי ביניהן.
-
מסגרות שונות של נוער יכולות להקים קבוצות "נוער מחויב" ודרכן לייצר תחושת קרבה וזהות לשביל וכן לשמש בסיס לפעילות חינוכית.
-
ניתן להיעזר ולהצטרף למערכות או למוסדות ארציים כמו רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע, אשר להם מערכות יעילות לשיתופי פעולה עם הקהילה כמו מרכזי מחוו"ה ובתי ספר שדה, וברמה האזורית עם מרכזים כמו רמת הנדיב.
-
יצירת מנגנוני שותפות עם הקהילה ומעורבות ציבורית יגרמו גם למינוף יזמות ורווחים כלכליים במיזמים שונים לאורך השביל וגם למינוף שינוי ושיפור תדמיתי של הקהילות השוכנות לאורך השביל.
-
בכדי למתג את שביל הים כמיזם לאומי, אך כזה הבנוי על קהילות מקומיות, ניתן ליזום איגוד וחיבור בין הקהילות החופיות השונות לאורך השביל.

נמל עכו העתיקה, הילת הדייגים, מפעילי ספינות הטיולים ותושבי העיר העתיקה (תצלום: עכו העתיקה yallabasta)