עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
מלח
משחר ההיסטוריה היה הים המקור העיקרי להפקת מלח (NaCl), יסוד חיוני לקיום האדם ובעלי החיים. מלח שימש גם לשימור מזון, לעיבוד עורות, לצביעת אריגים ולייצור תרופות ומוצרי קוסמטיקה.
בגלל חשיבותו שימש המלח גם מטבע עובר לסוחר ומכאן המילה האנגלית למשכורת (salary). מס מלח היה מקור הכנסה חשוב למדינות. מלח שיחק גם תפקיד מרכזי בפולחן וסמל לכריתת בריתות והסכמים.
חוף הכרמל מתאים במיוחד להפקת מלח. בחוף הסלעי אפשר לחצוב תעלות להזנת מי הים, למתקנים ולהצבת מתקני הרמה. בעורף החוף השטוח אפשר לבנות בקלות אגני האידוי והאקלים החם מסייע לאידוי המים. בחוף יש גם מעגנים נוחים לשינוע התוצרת.
אכן, בחוף הכרמל התגלו מתקנים עתיקים רבים ששימשו לתעשיית המלח במשך אלפי שנים. שרידיהם הבולטים בחוף הם תעלות ההזנה של המים בטבלאות הגידוד, יסודות של מתקני שאיבה להרמת המים, בריכות איסוף, תעלות הולכה אל אגני אידוי. חלק מהאגנים הקדומים הפך בימינו לבריכות דגים. מתקנים אלה מהווים סמן מובהק ליציבות מפלס הים במשך כל תקופת פעילותם.
תעלה עתיקה חצובה ברכס הכורכר החופי המיועדת להעברת מי ים לבריכות האידוי המצויות במרזבה, מזרחית לרכס הכורכר (אליק אדלר)
עתלית. בריכות אידוי להפקת מלח (צילום: יואב איתיאל)
ערימות המלח במפעלי המלח בעתלית. במפעל מיוצר רק חלק קטן מכמויות המלח הנצרכות בישראל (תצלום: שי, בלוג תפוז)