top of page

דיג

דגים ובעלי חיים ימיים אחרים היו ועודם מרכיב חשוב מאוד במזון האדם. מלכודות, צלצלים, חצים, חכות ורשתות – נמצאו באתרים ארכיאולוגיים רבים, יחד עם אביזרי דיג ובהם קרסים, מצופים ומשקולות לרשתות, מחטים לקליעת רשתות ובתקופות מאוחרות יותר - פנסים למשיכת דגים בלילה. הממצאים מעידים שהאדם ידע לצוד דגי להקה, דגי קרקעית חולית וקרקעית סלעית, סרטנים וצדפות. 

דגים משומרים בשיטות שונות היו מקור חשוב לחלבון. בעבר שימרו אותם בייבוש ובהמלחה. בימינו קיימות כמובן שיטות נוספות. 

עוד לפני קום המדינה נעשו ניסיונות לפתח את הדיג העברי. לאחר מלחמת העצמאות קמו יישובים לאורך החוף מתוך כוונה "לכבוש את הים". באמצע שנות ה-60, בשל הקמת סכר אסואן ודיג-יתר בים התיכון, ספג ענף הדיג מכה. הדגים העולים על שולחננו מקורם בעיקר מיבוא, מחקלאות ימית ומבריכות הדגים. 

Screen Shot 2019-10-01 at 9.30.57.png

ספינות דיג מכמורתן בנמל הקישון (תצלום: אליק אדלר)

Screen Shot 2019-10-01 at 9.33.38.png

גרירת רשתות המכמורת על קרקעית הים באופן בלתי מבוקר גורמת נזק סביבתי ניכר ולהתמעטות הדגה

Screen Shot 2019-10-01 at 9.35.43.png

דייגים בחוף אכזיב (תצלום: אליק אדלר)

כדי לסייע להתאוששות הדגה בים התיכון הוכרזו בישראל שמורות ים. הדיג בתחומן אסור באופן גורף. חוק הדיג מטיל גם הוא מגבלות על הדייגים. החוק אוסר על דיג בעונות מסוימות, מציב מגבלות כמותיות, קובע את גודל "העין" ברשתות ואת סוג הרשתות המותרות לציד דגים. חוק הדיג אוסר עד מרחק מסוים מהחוף על שימוש במכמורתנים – ספינות שגוררות רשת על קרקעית הים ולוכדות דגה ובעלי חיים נוספים ללא אבחנה. 

bottom of page