top of page

אוקיאנוגרפיה וגיאולוגיה

לפנינו מקבץ של הסברים קצרים על תופעות, אתרים ומוקדי עניין לאורך תוואי שביל הים. בשנה הראשונה נתרכז באזור הפיילוט של חוף הכרמל, אך בהמשך תורחב היריעה ונוסיף מידע על כל המסלול – מראש הנקרה ועד חופי זיקים.

1.  הים התיכון

  • חופי הארץ נמצאים בשולי האגן המזרחי של הים התיכון, המחובר כיום לאוקיאנוס ההודי על ידי תעלת סואץ

  • תופעת הגאות והשפל, שנוצרת פעמיים ביממה בגלל כוח המשיכה של הירח והשמש, מתמתנת מאוד בים התיכון בשל היותו אגן סגור

  • אירועי צונאמי ייתכנו בים התיכון, מפני שסביבו אזורים פעילים טקטונית והרי געש

  • משטר המים המיוחד גורם לכך שהמים מתחדשים רק אחת ל-80 שנה

הים התיכון נמצא בין היבשות אסיה, אירופה ואפריקה. חופי ישראל נמצאים בשולי האגן המזרחי של הים, המחובר כיום לאוקיאנוס ההודי על ידי תעלת סואץ. החופים הדרומיים של הים התיכון דומים לחופי אפריקה הצפונית, עם מדף יבשת רחב ותכסית חולית עמוקה. הם שונים מהחופים הצפוניים, שבהם מדף היבשת צר ותלול וקו החוף סלעי ברובו, תופעה המקצינה והולכת בארצות שמצפון לנו. אגן ההשקעה של הנילוס, המשתרע עד מפרץ חיפה, הוא שקבע את תצורת החופים. 

תופעת הגאות והשפל, שנוצרת פעמיים ביממה בגלל כוח המשיכה של הירח והשמש, מתמתנת מאוד בשל היותו של הים התיכון אגן סגור, וההבדלים הם בטווח של פחות מחצי מטר (יש מקומות בעולם שבהם ההבדל מגיע ליותר מעשרה מטרים!). סערות חזקות עלולות להתרחש בים, כי גובה הגלים נקבע לא רק לפי עוצמת הרוח, אלא גם בהתאם לשטח פני הים שעליו היא נושבת.  עוצמת הסערות נמדדת בסולם בופור, שלו 12 דרגות. אפילו אירועי צונאמי ייתכנו בים התיכון, שסביבו ובמרכזו אזורים פעילים טקטונית והרי געש. לאורך החוף שלנו הזרמים בים הם לרוב מדרום לצפון, אך עוצמתם חלשה מאוד - כקשר אחד.

הים התיכון.jpg

הים התיכון ואגן הניקוז שלו

מקור המלח בים הוא בתכונת ההמסה הגבוהה של המים, שאליהם מגיע המלח ממקורות יבשתיים ומהתפרצויות געשיות תת-ימיות. רק כמויות קטנות של מים זורמות לאגן המזרחי בנהרות, המשקעים מעטים וההתאיידות ממנו גדולה.  כתוצאה מכך, מליחות המים גבוהה (3.8%), טמפרטורת המים אף היא גבוהה מהממוצע, והזרמים האופקיים והאנכיים חלשים. ערבול המים וקצב תחלופתם איטים - המים מתחדשים רק אחת ל 80 שנה. הים התיכון אינו נחשב למזוהם מאד, בעיקר לא במימיו המרוחקים מן החופים. אולם ישנם כמה מוקדי זיהום לאורך חופיו, לרוב בקרבת ערים גדולות ומוקדי תעשייה. 

השפעת האדם תרמה גם היא לאופיו הייחודי של האגן המזרחי של הים התיכון.  תעלת סואץ (נחנכה ב-1869) גרמה לפלישת מינים רבים של יצורים, המשנים את המגוון הביולוגי בים. סכר אסואן שיבש את זרימת מי הנילוס לאזור, וכתוצאה מכך עלתה מליחות המים והתמעטו חומרי המזון. הסכר השפיע גם על מאזן החולות בחופי הדלתה של הנילוס ההולכת ונסוגה מדי שנה עקב ארוזיה חריפה בחופיה. חופי ישראל המצויים בחסר חולות מתמיד, טרם הושפעו ישירות מהקמתו של הסכר, שכן הדלתה הנסוגה ממשיכה להזין את חופי סיני ואת חופינו. מאזן החולות הטבעי לאורך חופי הארץ השתבש גם בגלל כריית חול ממושכת (שנפסקה בחקיקה ב-1965) וגם בגלל הקמת מבנים ימיים כגון נמלים ומרינות, המשבשים את זרימת החול. לאחרונה נעשו צעדים לתיקון המצב, אם בהזנת והעברת חול ואם בהגנה על המצוק החופי. 

2. עידן הקרח ומפלס הים

  • בשיאו של עידן הקרח האחרון (לפני כ-18,000 שנה) היה מפלס הים התיכון נמוך בכמאה מטר ממפלסו כיום ומישור החוף היה רחב יותר בכעשרה ק"מ

  • לאחר תום עידן הקרח החלו פני הים לעלות ולהציף יישובים לאורך קו החוף

  • לפני כ-5,000 שנה התייצב מפלס הים על גובהו כיום

  • מדענים צופים כי עד סוף המאה ה-21 עלול מפלס הים לעלות אף במטר אחד

במיליון השנים האחרונות התרחשו שינויים גדולים באקלים כדור הארץ, שגרמו לשורה של תקופות קרח, שבהן כיסו קרחונים חלקים נרחבים מהעולם. לפני כ-18,000 שנה הגיע עידן הקרח האחרון לשיאו. בתקופה זו מפלס פני הימים היה נמוך בכמאה מטר ממפלסם כיום. בארץ ישראל היה מישור החוף רחב יותר בכעשרה ק"מ, והנחלים שחצו אותו התחתרו לקראת מפלס שפך נמוך בהרבה. עם סיומה של תקופה כזו חלה התחממות, הקרחונים נמסו, מפלס הים עלה וחדר אף מעבר לקו החוף הנוכחי. 

לפני כ-12,000 שנה החלה התחממות גלובלית, שבמהלכה התיישב האדם הקדמון לאורך החופים. אך במשך הזמן חדרו מי הים העולים לבארות המים שחפרו המתיישבים בכפרי החוף ולבסוף הציפו את הכפרים עצמם. עדויות למפלס ים גבוה (מתקופות קרח קודמות) נמצאות בשרידי חוף עם צדפים ומאובנים שנותרו למרגלות הר הכרמל. 

בתקופת הברונזה (הכנענית) הקדומה, לפני כ-5,000 שנה, התייצב מפלס הים על גובהו כיום, ומאז לא חלו בו תמורות משמעותיות. בתקופה זו נוסדו היישובים הראשונים על קו החוף הנוכחי. ב-50 השנים האחרונות, עם ההתחממות הגלובלית והפשרת הקרחונים ברחבי כדור הארץ, עולה מפלס הים בקצב מהיר מאד, במספר אזורים אף בקצב של כ-6-10 מ"מ בשנה. מדענים צופים כי עד סוף המאה ה-21 עלול מפלס הים לעלות אף במטר אחד.

Algarve-Europe-Portugal-Albufeira-Felici

מצוק השרון  - היצרות החופים כתוצאה מסערות ועליית מפלס הים חושפת את תחתית מצוק הכורכר לנסיגה ולהתמוטטות

graf1.jpg

גרף עליית מפלס הים העולמית ב-60 השנים האחרונות

3. רכסי הכורכר

  • בחוף הים התיכון בישראל חמישה רכסי כורכר, חלקם שקועים מתחת לפני הים

  • בין רכסי הכורכר התקיימו בעבר ביצות, שבהן רעו עדרי תאו וחזיר הבר

  • בליית הכורכר, בצירוף הרבדה של חומרים אורגאניים, יצרה את אדמת החמרה הטובה לחקלאות

הכורכר הוא סלע משקע חופי, שנוצר בעקבות התאבנות דיונת חול (צורן, קווארץ) באמצעות תמיסות  גירניות (קרבונט) שמקורן ביצורים שחיו לאורך קו המים. השיכוב הצולב הניכר ברכסים אלה הוא עדות לפעילות הרוח על הדיונות. 

מבין חמשת רכסי הכורכר המשתרעים במקביל פחות או יותר לקו החוף, האמצעי הוא הרצוף ביותר – מראש הנקרה ועד צפון סיני. מצפון לעתלית, שניים מהרכסים שקועים בים, ורכסים נוספים נמצאים על מדף היבשת, בעומקי מים שבין 30 עד 100 מטר. הרכסים המערביים יוצרים קו חוף הבנוי ממדפים שחוקים, אזורי גאות ושפל סלעיים, מפרצונים ואיים קטנטנים רבים.  מצוק הכורכר החופי נתון בנסיגה מהירה, של כמה ס"מ בשנה (הדעות חלוקות), גם בהשפעת האדם.  

רכסי הכורכר מגיעים לגובה של 20 עד 40 מטר ורוחבם – עד כמה מאות מטרים.  הם קרויים על שם המקומות שבהם זוהו במובהק – רכס מגדים, דור, חדרה, וכדומה. הנחלים שזורמים לכאן ממעלה ההר מתקשים להגיע לים, ומתפרצים בשפע מעיינות קטנים.  מצב זה גרם ליצירת אזור ביצתי במרזבות הנמוכות שבין רכסי הכורכר, תופעה אקולוגית ייחודית שהשתמרה באזור זה בלבד. בעבר רעו בהן עדרי תאו וחזיר הבר, אך הן שרצו יתושים והפיצו את מחלת המלריה. כיום יובשו הביצות והן מנוצלות לבריכות דגים, וכן עוברים במרזבות קווי תחבורה ראשיים (כביש 4, כביש 2 ומסילת הרכבת).  

בליית הכורכר, בצירוף הרבדה של חומרים אורגאניים שהגיעו מפנים הארץ, יצרה קרקע אדומה (חמרה, שצבעה נובע מתחמוצות הברזל בתוכה), המתאימה לגידול חקלאי. אין לבלבל בין הכורכר לסלע החוף – beach rock, שהוא תצורה צעירה ביותר, קונגלומרט המוטה כלפי הים ומגן על החוף החולי מבלייה. 

DSC00975.JPG

טבלאות סלע חופי (beach rock) מצפון לחוף דור (תצלום: אליק אדלר)

3. רכסי הכורכר

  • בחוף הים התיכון בישראל חמישה רכסי כורכר, חלקם שקועים מתחת לפני הים

  • בין רכסי הכורכר התקיימו בעבר ביצות, שבהן רעו עדרי תאו וחזיר הבר

  • בליית הכורכר, בצירוף הרבדה של חומרים אורגאניים, יצרה את אדמת החמרה הטובה לחקלאות

הכורכר הוא סלע משקע חופי, שנוצר בעקבות התאבנות דיונת חול (צורן, קווארץ) באמצעות תמיסות  גירניות (קרבונט) שמקורן ביצורים שחיו לאורך קו המים. השיכוב הצולב הניכר ברכסים אלה הוא עדות לפעילות הרוח על הדיונות. 

מבין חמשת רכסי הכורכר המשתרעים במקביל פחות או יותר לקו החוף, האמצעי הוא הרצוף ביותר – מראש הנקרה ועד צפון סיני. מצפון לעתלית, שניים מהרכסים שקועים בים, ורכסים נוספים נמצאים על מדף היבשת, בעומקי מים שבין 30 עד 100 מטר. הרכסים המערביים יוצרים קו חוף הבנוי ממדפים שחוקים, אזורי גאות ושפל סלעיים, מפרצונים ואיים קטנטנים רבים.  מצוק הכורכר החופי נתון בנסיגה מהירה, של כמה ס"מ בשנה (הדעות חלוקות), גם בהשפעת האדם.  

רכסי הכורכר מגיעים לגובה של 20 עד 40 מטר ורוחבם – עד כמה מאות מטרים.  הם קרויים על שם המקומות שבהם זוהו במובהק – רכס מגדים, דור, חדרה, וכדומה. הנחלים שזורמים לכאן ממעלה ההר מתקשים להגיע לים, ומתפרצים בשפע מעיינות קטנים.  מצב זה גרם ליצירת אזור ביצתי במרזבות הנמוכות שבין רכסי הכורכר, תופעה אקולוגית ייחודית שהשתמרה באזור זה בלבד. בעבר רעו בהן עדרי תאו וחזיר הבר, אך הן שרצו יתושים והפיצו את מחלת המלריה. כיום יובשו הביצות והן מנוצלות לבריכות דגים, וכן עוברים במרזבות קווי תחבורה ראשיים (כביש 4, כביש 2 ומסילת הרכבת).  

בליית הכורכר, בצירוף הרבדה של חומרים אורגאניים שהגיעו מפנים הארץ, יצרה קרקע אדומה (חמרה, שצבעה נובע מתחמוצות הברזל בתוכה), המתאימה לגידול חקלאי. אין לבלבל בין הכורכר לסלע החוף – beach rock, שהוא תצורה צעירה ביותר, קונגלומרט המוטה כלפי הים ומגן על החוף החולי מבלייה. 

DSC00975.JPG

טבלאות סלע חופי (beach rock) מצפון לחוף דור (תצלום: אליק אדלר)

4. מחצבות הכרכור

  • רכסי הכורכר שימשו כמקור לאבני בניין בתקופות הקדומות ועד המאה העשרים

  • החציבה נעשתה בשיטה שהתפתחה לאורך השנים, ובמסגרתה נחצב חריץ ארוך וצר בסלע, שלתוכו הוכנסו טריזי עץ שהורטבו והתנפחו וכך יצרו לחץ עד שגוש האבן ניתק ממקומו

רכסי הכורכר ומחצבות הכורכר בחוף הכרמל, בגליל המערבי, בחוף השרון ולעתים גם על איי הכורכר מול החוף, שימשו כמקור לאבני בניין בתקופות הקדומות (הפניקית, ההלניסטית והרומית) ועד המאה העשרים. במספר מקומות (בעתלית ובדור)  נמצא דגם ייחודי של מחצבת כורכר המשלב בין חומה שהייתה חלק ממערכת הביצורים או בין מספנות ורציפים לבין מחצבה לכריית אבני בניין לביצורים ולבנייה.

הכורכר נחצב באופן מתוחכם באמצעות הסרת גושים גדולים של אבן בשיטות חציבה שהתפתחו במשך ההיסטוריה. השיטות התבססו בעיקרן על חציבת חריץ ארוך וצר בסלע שלתוכו הוכנסו טריזי עץ, שהורטבו והתנפחו וכך יצרו לחץ על דפנות התעלה, עד שגוש האבן ניתק ממקומו. מחצבות הכורכר על הרכס מול מבצר עתלית מהוות דוגמה נפלאה לטכניקות החציבה והבנייה בתקופה הצלבנית.

5. טבלאות הגידוד והצינורן הבונה

  • טבלאות הגידוד הן מדפי סלע אופקיים שנמצאים באזור הגאות והשפל

  • על פני טבלאות הגידוד נוצרים חריצי סלע ובריכות קטנות המכילים מגוון גדול של בעלי חיים ואצות

  • הצינורן הבונה, מין של חילזון, מפריש חומר שיוצר את הסף המוגבה שבקצה הטבלה. כך הוא למעשה אחראי לשמירת המים על הטבלה בעת השפל

  • הצינורן הבונה בישראל נמצא בסכנת הכחדה חמורה, שמסכנת את המערכת האקולוגית של טבלאות הגידוד

רכסי הכורכר שבשפת הים נתונים לתהליכי בליה פיזיקליים וכימיים המותירים טבלאות סלע אופקיות – המכונות טבלאות גידוד. טבלאות אלו מצויות באזור הגאות והשפל, ובשעות השפל הן נחשפות לאוויר. על פני טבלאות הגידוד נוצרות בריכות קטנות, מכתשי המסה וחריצי סלע היוצרים בתי גידול המכילים מגוון גדול של מיני בעלי חיים ואצות. בין טבלאות הגידוד ובשטח שממזרח להן נוצרות בריכות ולגונות רדודות המתרחבות לפעמים למפרצונים קטנים. בחלקן התחתון של טבלאות הגידוד, קרוב לקרקעית החולית, מצויים בדרך כלל צנירים, שקעים ומנהרות, המלאים אף הם במגוון של יצורים. 

החלזונות הצינוריריים (ורמיטידים) יוצרים על הטבלאות שכבת מסלע השומרת עליהן מבליה וכן סף, או כרכוב מוגבה, המשמר את המים על הטבלה בעת השפל. כך הם מאפשרים את התפתחותו של בית גידול מורכב ועשיר. השירותים הסביבתיים שהאדם מקבל בזכות טבלאות הגידוד והמגוון הביולוגי שבהן הם מגוונים מאוד, החל בהעשרת הדגה וכלה בהגנה על החוף מפני בליה.

הצינורן הבונה (Dendropoma petraeum), מין של חילזון ישיב, הוא האחראי על בניית הכרכוב של טבלאות הגידוד בים התיכון. שמו מעיד עליו - הוא מפריש חומר גירני מבלוטה מיוחדת ברגלו, ולמעשה עוזר לבנות את הסף העליון והמוגבה של טבלאות הגידוד, האחראי לשמירה על הזרמת מים אל תוך השוניות ומונע התייבשות של בית גידול זה. לאחרונה נתגלה כי ברחבי הים התיכון יש למעשה כמה מינים, הנפרדים אלו מאלו מבחינה גאוגרפית, וכי המין המצוי באזורנו הולך ונעלם. ללא שימור ושיקום הכרכוב אנו עשויים לאבד בהדרגה את בית הגידול הייחודי הזה. 

20160403_131804.jpg

טבלאות גידוד למרגלות תל תנינים – קרוקודילופוליס (תצלום: אליק אדלר)

6. שפכי נחלים

  • אזור המפגש בין הים והנחל הזורם אליו נקרא שפך או אסטואר

  • שפך הנחל הוא אזור פורה ועשיר במיוחד בחי וצומח, הודות לחומרי הזנה בכמות גדולה אשר מגיעים ממעלה הנחל

  • בעיית זיהום נחלי החוף של ישראל גרמה לפגיעה קשה באוכלוסיות החי והצומח של שפכי הנחלים לאורך כל החופים

אזור המפגש בין הים והנחל הזורם אליו נקרא שפך. אזור השפך נתון להשפעת הים על ידי גאות ושפל, גלים ומים מלוחים מצד אחד, ומצד שני -  להשפעת הנחל המביא מים מתוקים ומשקעים (סדימנטים, בעיקר טין) וכן מזהמים ממקורות שונים במעלה הנחל. 

חומרי הזנה (נוטריינטים) בכמות גדולה, אשר מגיעים בעיקר מכיוון הנחל, גורמים לכך שהשפך יהיה אזור פורה ועשיר במיוחד בחי וצומח.  מיני דגים רבים, סרטנים, רכיכות, צבי ביצה ועופות מים נמשכים לאזור בשל שפע המזון. בנוסף, השפך מספק מחסה ובית גידול לשלבים הצעירים של מיני דגים כגון דגי הקיפון. בעיית זיהום נחלי החוף של ישראל גרמה לפגיעה קשה באוכלוסיות החי והצומח של הנחל והשפך לאורך כל החופים.

20160403_132718.jpg

שפך נחל תנינים וגשר הקיסר וילהלם מ-1898 למרגלות תל תנינים (תצלום: אליק אדלר) 

bottom of page