עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
מקטע 9
מחוף דור לשדות ים
לגונה מול איים זעירים, גשר עתיק על שפך נחל, תל עתיק וכפר דייגי ם, אמת מים מהתקופה הרומית, השרידים המרשימים של קיסריה הקדומה ומעבר יפה דרך קיבוץ שדות ים ומוזיאון חנה סנש
Heading 1

נקודות עניין בדרך
סיפור דרך
מצפון לדרום: מחוף דור , חוף הרחצה המוסדר, פונים דרומה, בצמוד לגדר כפר הנופש, עוברים ממזרח לבית חג'אג' (בית הדייגים) שבמפרץ הדרומי, וממשיכים בהליכה על החוף. חוצים את שמורת הדיפלה בשפך נחל דליה, ועוצרים לתצפית בפסל 'לב מול ים'. ממשיכים דרומה דרך חוף קיבוץ מעגן מיכאל מול אי יונים, וחוצים את שפך נחל תנינים בגשר הקשתות החדש ועולים לתצפית מתל תנינים. ממשיכים דרומה דרך מעגנת כפר הדייגים ג'סר א-זרקא ומשם דרומה דרך חוף הקשתות, אמת המים והטיילת עד לחומה הצלבנית של קיסריה. מלווים את החפיר והחומה מזרחה ואחר כך דרומה, וחולפים על פני הכניסה המזרחית לגן הלאומי קיסריה. ממשיכים דרומה לאורך גדר הגן הלאומי, חולפים על פני הכניסה הראשית וממשיכים לכיוון קיבוץ שדות ים ומפעל אבן קיסר. דרך מגרש החניה נכנסים לתחומי קיבוץ שדות ים וממשיכים דרומה עד מוזיאון חנה סנש שכדאי לבקר גם בו. יורדים לשפת הים וממשיכים דרומה עד המרכז לספורט ימי שם מסיימים את המסלול, או שבוחרים להמשיך עד הגדר הצפונית של תחנת הכח אורות רבין ומשם מזרחה עד לתחנת הדלק פז.
מדרום לצפון: מחוף המרכז לספורט ימי בשדות ים ממשיכים צפונה על החוף ועולים ממנו לכיוון מוזיאון חנה סנש בקיבוץ שדות ים. משם, ממשיכים על הכביש בתוך הקיבוץ עד למגרש החניה של מפעל אבן קיסר, ממשיכים מזרחה לכיוון הכביש הראשי ופונים צפונה לכיוון הכניסה הראשית לגן הלאומי קיסריה. הולכים מעט מערבה ואש צפונה לאורך הגדר, עם תצפית יפה על הים וההיפודרום וממשיכים צפונה לאורך החפיר והחומה הצלבנית ובפינת החומה פונים מערבה. במקום שנכנס כביש הגישה הצפוני לגן הלאומי, פונים צפונה בטיילת, אל חוף הקשתות ואמת המים. ממשיכים על החוף צפונה למעגנת כפר הדייגים של ג'סר א-זרקא ועולים לתל תנינים. חוצים את שפך נחל תנינים בגשר הקשתות וממשיכים צפונה לאורך החוף דרך חופי קיבוץ מעגן מיכאל, שמורת שפך נחל דליה עד חוף דור.

1. חוף דור, בית חג'ג'
בית גדול, בנוי לבני כורכר וידוע בכינויו בית חג'ג', מציין את החלק הדרומי של הלגונה של דור. זהו אחד הבתים המעטים שנותרו מהכפר טנטורה, והוא משמש כיום את הדייגים של הכפר הסמוך פורידיס. במלחמת העצמאות שימש הכפר טנטורה בסיס ימי שדרכו זרמו נשק ותגבורות לכפרי "המשולש הקטן" שבכרמל (ג'בע, איג'זים ועין ע'זאל). במאי 1948, במסגרת מבצע שוטר, כבש כוח מחטיבת אלכסנדרוני את טנטורה. רוב התושבים עזבו לפורידיס והדייגים של ימינו ממשיכים להתפרנס מדיג כמו אבותיהם. מבנה נוסף ששרד מהכפר הוא קבר שיח' עבד א־רחמן מוג'רימי – חדר קטן אחד מקורה בכיפה, שנמצא בתחום כפר הנופש דור. המעגן של טנטורה יכול לשרת סירות בעלות שוקע של שניים ושלושה מטרים בזכות תעלה של מים עמוקים שנוצרת מזרימת מים בין איי דור לחוף. מסיבה זו הלגונה של דור הייתה מעגן חשוב במשך דורות.
Latest News
פירוט על נקודות העניין

2. גבעת המכל
גבעת המכל מציינת את הקצה הדרומי של מפרצי חוף הכרמל. דרומה מכאן, עד קיסריה, משתרע בקו ישר חוף חולי. שם המקום נגזר ממכל מים גדול שהיה כאן בעבר ונראה היטב ממרחקים. פתח הבאר ששאבו ממנה מים למילוי המכל מכוסה בשבכה. המים שימשו חווה חקלאית של משרד החקלאות לחקר הדיג, שפעלה כאן בעבר. בקטע החוף הקצר שבין הגבעה לתל דור התגלו עדויות לכעשר ספינות עתיקות בנויות עץ, מתקופת הברונזה התיכונה עד למאה ה-20. מספר הספינות הטרופות בחופי ישראל גדול מאוד משום שברוב חופי הארץ לא היו נמלים של ממש אלא רק מעגנים. המעגנים סיפקו הגנה לחלק מהסערות, אבל לא כנגד סערות גדולות ולכן ספינות רבות נטרפו תוך כדי עגינה במעגנים. מהספינות הקדומות ביותר נמצאו רק המטענים. מהתקופה ההלניסטית ואילך נמצאו גם חלקי העץ של הסירות. ספינה אחת מהתקופה הביזנטית התגלתה בשלמותה ולאחר חקירה כוסתה מחדש בחול. שימור ספינות עץ עתיקות הוא עניין יקר ועד שיימצאו תקציבים נאלצים הארכיאולוגים להסתפק בתיעוד ואחריו הם מכסים בחול את הספינה כדי שתישמר.
3. "הלגונה הגנובה"
במרחק של כ-100 מטרים ממזרח לחוף נראה אגם מים. בתוקף אישור שניתן לניקוז בריכות דגים, נפתחה כאן מחצבה בלתי חוקית לכריית חול. הוציאו מכאן כמויות אדירות של חול שנמכרו למפעלי בטון ברחבי הארץ, עד שעמותת כחול וירוק, הפועלת למען הסביבה בחוף הכרמל, עצרה את הכרייה.

4. צינור אסדת הגז לוויתן
כאן בעומק של כ-15 מטר מתחת לשפת הים הרדוד עובר צינור הגז של אסדת מאגר לוויתן, הממוקמת במרחק של כ-10 ק"מ בעומק הים. הצינור מתחבר למערכת הארצית של הולכת הגז הטבעי.

5. שפך נחל דליה
כחצי קילומטר מדרום ללגונה נמצא שפך נחל דליה, המפלס את דרכו בין בריכות הדגים ושמורת הטבע ביצת נחל דליה (דיפלה). כל הניסיונות לאלף את הביצה ולהופכה לבריכת דגים נכשל בשל נביעות שמקשות על ויסות מפלס המים. בביצה ובגדותיה צומחים צמחים של בתי גידול לחים ובהם נדירים כגון סם-הכלב המזרחי ולפופית החיצים. צמח נ דיר שנמצא בקרבת החוף הוא אמברוסיה ימית. כ- 3 ק"מ מדרום לשפך הנחל חודר צינור מתכת לים. תפקידו לנקז את מי בריכות הדגים לים, למרחק של 300 מ' מהחוף.

6. לב מול הים -
פסל האהבה
פסל האבן הבולט הוא גוש אבן בגובה כ-6 מטרים, שממנו גזר האמן מושיק זורע, בן קיבוץ מעגן מיכאל, חלל בצורת לב. הפסל נראה היטב משביל הים וכדאי לעלות אליו כדי לצפות בבריכות הדגים, במישור חוף הכרמל ובכרמל. מול הפסל נמצא מפעל פלסאון של קיבוץ מעגן מיכאל. כ-700 מטרים מדרום לפסל נמצאות סככות חוף הים של קיבוץ מעגל מיכאל. כ-900 מטרים מדרום לחוף נמצא צינור נוסף שחודר לים. תפקידו לשאוב מי ים לבריכות קיבוץ מעגן מיכאל, המשמשות לגידול דגי ים.