עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
עם התחזקות העניין ומגמות הפעילות בתחום הטיולים הרגליים, הפכו שבילי הליכה, בארץ ובעולם, בסיס לפיתוח תרבות של פנאי ונופש, לתשתית ליצירת מודעות ציבורית לשמירה על הסביבה ולכלי משמעותי בפיתוח תיירותי.
גם בישראל התפתחה מאוד תרבות ההליכה וטיולי השבילים ומאות שבילים מסומנים, באורך כולל של אלפי קילומטרים, כבר קיימים ברחבי הארץ והולכים בהם מאות אלפי מטיילים רגליים בישראל, הן כבודדים והן במסגרות פרטיות וציבוריות. הדרישה לגילויים של חלקי ארץ שניתן להגיע אליהם כמעט רק ברגל, הרגישות לערכי שמירת טבע והסקרנות הטבועה בציבור המטיילים הם הגורמים העיקריים להתפתחותה של תרבות ההליכה בארץ ובעולם. יחד עם זאת, שביל הים איננו מכוון רק לאוהבי ההליכה והים בישראל. לשביל הים יש פוטנציאל גדול להיות מוקד משיכה גם לתיירות מחו”ל, שכן שבילי הליכה איכותיים מושכים אליהם תיירות עצמאית והרפתקנית.
קהילות חופיות
הצלחת המיזם הלאומי שביל הים של ישראל תלויה במידה רבה ביצירת קשר בין הקהילה לשביל, במעורבותה בהקמתו ובתפעולו ובשימוש בו לפעילויות חינוך והסברה. במהלך שנות התכנון הראשונות של שביל הים נערכו התייעצויות רבות עם אנשי חינוך וקהילה של מוסדות רבים כגון רמת הנדיב, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, משרד החינוך ועמותת אקואושן. במשך הזמן עלו התובנות האלה:
מעורבות קהילתית וציבורית
מעורבות קהילתית היא שתעשה את שביל הים למיזם בר-קיימא, שאינו תלוי בגוף ממלכתי או מרכזי אחד. שביל הים צריך להיות שייך גם ובעיקר לקהילות שחיות במרחב החופי. כדי להגיע לכך יש לערב את הקהילות כבר משלב התכנון ואחר כך בביצוע השלבים הדרושים להקמת השביל ולתפעולו השוטף. השאיפה היא להשתמש במוסדות קהילתיים קיימים כגון מתנ"סים, עמותות, גופים אזרחיים ציבוריים, בתי ספר ומוסדות חינוך.
המעורבות הציבורית תתבסס על יצירת שוויון בין הגוף המתכנן והמבצע ובין הקהילה המעורבת. הגוף המתכנן יהיה "נעדר פטרונות", יערב את הקהילה באופן אמיתי ושקוף ולא רק כדי לצאת ידי חובה.
כפר הדייגים בג'סר א זרקא (צילום: אליק אדלר)
שיתופי פעולה
שיתוף הפעולה עם רשות מוניציפלית הוא רצוי והכרחי. שביל הים מציע מטרות וצרכים זהים לרשויות המקומית. כחלק משיתוף הפעולה עם הרשות המקומית יש לעודד יצירת שכנות טובה בין יישובים סמוכים במרחב על ידי העברת השביל ביניהם. יש גם גופים אזוריים בעלי יכולת רבה כגון גן הזיכרון ופארק הטבע רמת הנדיב.
שיתוף הקהילה והגברת המעורבות הציבורית תמנף יזמות ורווחים כלכליים במיזמים שיקומו לאורך השביל וגם לשיפור התדמית של הקהילות השוכנות לאורך השביל.
קיבוץ וכפר הנופש נחשולים (תצלום: וילה שונית)
מיתוג שביל הים כשביל קהילתי
כדי למתג את שביל הים כמיזם לאומי הנשען על קהילות מקומיות, יש לאגד ולחבר בין הקהילות שלאורכו. הדרך לכך היא קודם כל ליצור תוואי פעיל בשטח. מכיוון שלא תמיד הרשויות רואות דחיפות וצורך בהקמת השביל, יש להפעיל על הרשויות "לחץ ועידוד", ולהבהיר להן שהציבור שלהן מעורב ומעוניין בכך.
